אדיב סחר עץ בע"מ נ' ג'מאל

החלטה

הבקשה וההליך בבית המשפט קמא

1.לפניי בקשה לעיכוב צו פינוי, שניתן נגד המבקשת (להלן: "המבקשת"), מנכס הידוע כחלקה 2 גוש 20416 באדמת אום אל פחם. פסק הדין ניתן בבית המשפט השלום בחדרה (כב' הרשם הבכיר רומי) ביום 29.12.2013 בת.א. 29403-05-13 (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין ניתן לאחר שבקשת רשות להתגונן שהגישה המבקשת כאן נדחתה בהחלטת הרשם הבכיר רומי מיום 29.12.2013.

2.התביעה בבית המשפט קמא הוגשה נגד המבקשת על ידי המשיבה. זו האחרונה טענה כי היא הבעלים של הנכס וכי לאחר מתן כל ההודעות הנדרשות לפינוי הנכס לאחר שתמה תקופת ההסכם לפיו הושכר הנכס למבקשת, זו לא פינתה את הנכס ולא השיבה החזקה למשיבה.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה אני סבורה, לא בלי היסוס, כי דין הבקשה להתקבל. אולם זאת רק כנגד הפקדת סכום לא מבוטל אשר יבטיח בין השאר המשך תשלום דמי שימוש ראויים למשיבה כל עוד לא תנתן החלטה סופית בערעור.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס הועבר לחזקת המבקשת על פי התקשרות קודמת, לה אין המשיבה מתכחשת. מכוחה של התקשרות זו הושכר הנכס למבקשת. המחלוקת היחידה בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם כעת נותרה זכות החזקה בנכס למבקשת ואם כן מכוח מה. בסוגיה זו סבר כב' הרשם הבכיר כי המבקשת לא הוכיחה זכאות שכזו לחזקה בנכס המקנה לה זכות לקבל רשות להתגונן בתביעה שהוגשה נגדה. על החלטה זו הוגש הערעור בגדרו הוגשה הבקשה דנן.

5.אשר לשאלת סיכויי הערעור, לטעמי לאחר בדיקתם איני סבורה כי הם קלושים במידה המאיינת הצורך לדון בבקשה לעכב ביצוע פסק דין שעניינו עיכוב מקרקעין. אני סבורה בהתחשב בעובדה, כי בבקשה דנן מבוקש לעכב ביצוע פסק דין שעניינו סילוק יד ממקרקעין די בהוכחת סיכוי ערעור כלשהו כדי לאפשר לבית המשפט להמשיך לדון ולבחון האם מתקיים התנאי השני הנדרש כדי להעתר לבקשת עיכוב ביצוע פסק דין, והוא יכולת המבקש להשיב המצב לקדמותו היה ובקשתו תדחה.

לטעמי מאזן הנוחות במקרה דנן מחייב העתרות לבקשה ובלבד שיופקד סכום ממשי שיבטיח הוצאות המשיבה ונזקיה בגין עיכוב ביצוע פסק הדין ויבטיח המשך תשלום דמי שימוש ראויים עבור המשך השימוש בנכס.

6.למבקשת בפני טענות כי שכרה הנכס לתקופה ארוכה ובהתאמה ביצעה השקעות נרחבות בנכס. עוד אין מחלוקת כי הייתה התקשרות בין הצדדים בנוגע להשכרת הנכס למבקשת ובמסגרתה הועברה החזקה בנכס למבקשת.

כמו כן אין מחלוקת כי המבקשת ניהלה בנכס את העסק ופינוייה מהנכס באופן מיידי יפגע בהמשך ניהול עסק זה.

במצב עניינים זה אני סבורה כי מאזן הנוחות מחייב העתרות לבקשה. זאת במיוחד כי פינוי מיידי של הנכס יקשה על המבקשת להשיב המצב לקדמותו היה ויתקבל הערעור ויפגע אנושות ביכולתה להמשיך ולנהל העסק. כמו כן במקרה דנן קיים סעד חלופי אשר יוכל למזער או לאיין נזקי המשיבה בגין מתן הסעד המבוקש.

7.בנסיבות אלו ולאחר ששקלתי בעניין אני סבורה כי בכפוף להפקדת סך של 40,000 ₪ יש מקום לעכב ביצוע פסק הדין עד למתן החלטה סופית בערעור.

בדרך זו יובטח כאמור המשך תשלום דמי שימוש ראויים עד למתן פסק דין סופי בערעור בגין המשך החזקת המבקשת בנכס וכן תשלום פיצויי בגין הוצאות ונזקים שנגרמו למשיבה עקב מתן עיכוב הביצוע.

8.היה ולא יופקד הסכום הנ"ל בתוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו תבוטל ההחלטה ויבוטל הצו המעכב ביצוע פסק הדין.

9.לאור תוצאות ההליך אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: